פורום לידות בית

מנהל/ת הפורום: אילנה שמש


מנסה להבין את הלידה שחוויתי ...		אילי	09:25 02/04/2008
אילנה יקרה, מכירה אותך שנים מרחוק ומעריכה מאוד! למרות שילדתי את שני ילדיי בבי"ח אני מאוד בעד לידות טבעיות ומעריצה את מי שיולדת בלידת בית. מתנצלת מראש על האורך - מקווה שתוכלי לקרוא ולענות לי. אני אמא לשניים. בת שבע,ובן שנה וחצי. הגדולה נולדה בשבוע 42, הריון תקין, צירים טובים של לילה שלם בבית עם הרבה תנועה כדי לקדם. מגיעה עם פתיחה 7 לבי"ח ומצב רוח נהדר שאני בדרך הנכונה. לידה רגילה יחסית בסיועה של דולה, ללא אפידורל או משהו אחר(בעזרת דמיון מודרך), צירי לחץ בשלב מאוד מוקדם שבגללם השכיבו אותי לכל הלידה על הצד, ובסוף ...רק בגלל רופא עצבני הלידה הסתיימה לצערי הרב עם מלקחיים (התינקות כבר היתה עם 'כיפה' של הראש בחוץ!). השאלה שלי היא בנוגע ללידה השניה :- כבר חלפה שנה וחצי מאז ועדיין המחשבות אינן מרפות. בלידה השניה, הריון תקין, מצג עכוז, התהפך למצג ראש בשבוע 36. שבוע 37.1 כאבי בטן שהתפתחו תוך שעות ספורות לכאב עז ומשתק (לא דומה בכלל ללידה הראשונה), כאב בלתי נסבל. מבינה שזה צירים אבל למה אין מחזוריות? אין שום הפסקות בכאב! אין לי הפסקות לנשימה וחידוש כוחות! התחברתי לאחד הקירות בבית ולא הייתי מסוגלת להרפות ממנו. לא מבינה מה קורה לי בכלל. בטוחה שהולכת למות , שמשהו רע קורה. יוצרת קשר עם המילדת שהיתה אמורה להיות איתי (תכננתי ללדת במח' הטבעית בלינאדו) והיא מבקשת שנטוס לאיכילוב כי נשמע לה כמו הינתקות-שיליה. הגענו לבי"ח. פתיחה של 1 בלבד. הכאב ברמה מטורפת, לא מבינה כבר מי אני. המוניטור מראה ציר ארוך שאינו נגמר (מוכר לך? מה עושים עם זה בלידת בית?) חייבת הפוגה לנשימה ואין לי אותה. הכאב משתק לחלוטין. US מראה שהעובר חזר שוב למצג עכוז! תוך דקות אני מוזנקת לקיסרי ומורדמת עם כמות ענקית של אפידורל (האפידורל עבד עליי כמו הרדמה כללית ). שעתיים אח"כ מתעוררת. מרגישה טוב. לא מאמינה שזה נגמר. לא מאמינה שתכננתי טבעי וסיימתי בקיסרי. **ושאלת השאלות שלא קיבלתי עליה שם תשובה - מה זה היה??? ומה קורה בטבע או בלידות בית עם לידה כזו? עם עוצמות כאב כאלו? עם ציר ארוך חזק מאוד , לא צירים מחזוריים רגילים? הרי לא היתה כמעט פתיחה, כלומר הגוף לא היה בשל ללידה. המחשבות אינן מרפות. אשמח מאוד להסברייך. המון תודה מראש


	Wow-what a story	אילנה שמש - מיילדת בית	10:11 05/04/2008
	Very unusual and shocking story. You ask what would happen at a planned homebirth. I would also tell you to go to the nearest hospital as it definitly fits the picture of a seperating placenta (abruption). It is still not at all clear to me if there was a placental separation or not. If on the ultrasound they saw a beginning separation or partial separation, or if the baby was in distress, then your emergency Cesarian was the correct thing to do to save the baby and yourself. By the way, was there any bleeding? If there were no signs on ultrasound of placental abruption, and the baby was ok on the monitor, I would think that it would have been better to first try to give you an infusion with Ritodrine, which is a drug that stops the uterus from contracting. It works immediately. So if you will answer these questions I can better address the issue. I assume there was evidence of a placental separation and that is the reason for the emergency CS, but you should have been made aware of this so you could better accept the outcome. I don't think that being breech is any reason for doing the CS, unless they thought you were in labor and only section breeches there.


	אילנה - לגבי הפרטים הנוספים ששאלת	אילי	10:36 06/04/2008
	אילנה הי, תודה רבה להתיחסות הארוכה ! (למרות שלא בטוחה שהבנתי ממש הכל בגלל השפה). אז הנה פרטים נוספים , בהמשך לשאלותייך : - לגבי דימום – לא היה דימום בזמן הצירים/לידה. - היפרדות שיליה – לא היתה. אפילו לא קצת. - תינוק במצוקה – ברגעים הראשונים של האשפוז שמעתי את הצוות מדבר על זה אבל זה לא מופיע בדו"ח הלידה. - ניסיתי ליצור קשר עם הרופא והמנתח אחרי הלידה כדי לשמוע יותר פרטים אך ללא הצלחה. דו"ח הלידה עצמו כתוב בכמה שורות בודדות. מצוין שם צירים חזקים, יולדת בכאבים עזים, מצג עכוז ותינוק עם הערכת משקל טובה ללידה (למרות שרק שבוע 37.1). ניתוח קיסרי תקין וללא סבוכים. מבחינתם כל הדו"ח מסתכם כלידה קיסרית פשוטה ללא סבוך וזהו. המחשבה האישית שלי – שהנתונים האלו "הספיקו" להחלטה שאפשר להיכנס לקיסרי. אולי גם חששו שהעובר במצוקה בעוצמת צירים כאלו. אך לא ברור לי למה הוכנסתי לקיסרי כ"כ דחוף.(תוך שעה מרגע ההגעה לבית החולים כבר נותחתי). בזמן הקריטי לא שיתפו אותי בהחלטה ולא במה עומד לקרות, הייתי מעורפלת ומנותקת מרוב כאב. עדיין לא מבינה מה היה קורה לי ב"טבע" בלידה כזו? ההרגשה שלי שעברתי סיוט שלא קשור לעולמנו, לא לידה. אשמח מאוד אם תוכלי לשפוף אור נוסף על המקרה. ושוב – המון תודה!


	I think the Cesarian was because of the breech	אילנה שמש - מיילדת בית	21:33 06/04/2008
	After hearing your answers, I think that they did the Cesarian because it was breech, and you were in labor, and they probably recommended the Cesarian just because it was breech, and since you didn't refuse it they did it. The pain was not an important issue. Women have lots of pain and that is never a reason for a Cesarian without any signs of placental separation. Women need to be very aware and careful when they go to hospitals and that is why many women will choose homebirth. It is a pity that your husband didn't ask why the Cesarian. It seems to me that you could have been given pain medication and had a breech birth vaginally, unless it was a footling breech, with two feet down instead of the behind. In nature, I assume you would have dilated and birthed the baby vaginally breech.


	אילנה יקרה	אילי	13:03 09/04/2008
	שוב המון תודות להתיחסות המפורטת. לצערי רב הנסתר על הגלוי והרבה פרטים נותרו ללא מענה ולא נוכל לקבל עליהם תשובות מביה"ח. לדעתי הסיבות לנתוח היו כפי שכתבת. ואיני חושבת שבעלי היה בעמדה להתווכח עם הצוות. בלידה הקודמת הוא היה מאוד אסרטיבי כלפי הצוות, אך הפעם שנינו חששנו שמשהו חריג ונורא קורה לי ולתינוק כיוון שהמצוקה שחוויתי היתה עצומה. אני בכלל לא הייתי פרטנר לחשיבה/דיבור באותם רגעים ובטוחה שהוא נתן את הסכמתו מיידית ובלבד שיצילו כבר את אשתו והילד. היום, כשאת מעלה את האפשרות שמשכך כאבים חזק היה יכול לשנות את התסריט, חבל באמת שהרופא דאז לא חשב על כך. או שהיתה לו סיבה אחרת שלא מופיעה בדו"ח הלידה. תודה שאמרת שכנראה כן יכולתי ללדת אותו טבעי. המשפט הזה עוזר לי להשיב את האמון בגוף ובחוכמתו לדעת ללדת. רק בריאות ובשורות טובות תמיד תודה.


	אילי שלום!	חגית	16:32 28/08/2008
	אין לך מה להתלבט הרבה!!!! בבית חולים לא נותנים הרבה התייחסות לרצונותיך האישיים (אני אומרת את זה בהסתייגות, אבל אומרת), הכי קל ופשוט לנתח אותך, ללא סיכונים ובמהירות. עצוב, אבל נכון.