לכל היולדות העתידיות שלום,

אחרי המלצות חמות ותשבוחות אינספור הגעתי לביה"ח בילנסון ללדת את ביתי הראשונה. החוויה הייתה קשה, משפילה ופשוט מחפירה ונוראית בכל קנה מידה אפשרי. אני אקדים ואומר שהגעתי לביה"ח ערב לפני הלידה, עם צירים שהלכו והתחזקו מאוד אך כשהרופא סוף סוף הועיל בטובות לראות אותי (שעתיים אחרי שהגעתי) הוא אמר לי שהצירים לא חזקים מספיק, שאחזור עם ירידת מים או דימום, שלח אותי הביתה - וכל זה בזמן שאני במרחק של 5 דקות בין ציר לציר שכל אחד מהם מפלח את כולי. אני הייתי מאוד מופתעת וסרבתי, אך הרופא שב וציין בפניי שאלד בעוד שלושה ימים מהיום- מינימום. חזרנו הביתה, אני ובן זוגי- שאני בכאבים שלא יתוארו. שעה אחרי, הכאבים הלכו והתחזקו, אני במרחק 3 דק' בין ציר לציר, מתפתלת, צורחת, בוכה- אבל לצערי- נמצאת בבית. כמה רגעים לאחר מכן המיים שלי יורדים ואנחנו חשים לבית החולים בילנסון (השם יקום דמו). שם לא הסכימו לקבל אותי לחדר לידה- כי אין לי פתיחה מספקת כך שהעברתי 4 שעות בלובי בצרחות, יללות, בכי וכאבים היסטריים. עד שהאחות הסכימה לקבל אותי לחדר לידה הייתי בפתיחה של 9 ס"מ ו40 דק' אח"כ כבר ילדתי. זאת לאחר שכל הצוות אמר לי שלמרות הכאבים, הירידתמים והצירים ברחק של דקה זה מזה- אני אלד עוד 15 שעות לפחות. פשוט בדיחה. המיילדות היו ממש נחמדות (מי לא תאהב אישה שיולדות אחרי 40 דקות, בלי אפידורל ובלגן מיותר שאותו הותרתי על בעלי שתפקד כדולה מדהימה וכמובן על כל באי בית החולים שנבהלו לראות אותי צורחת את נשמתי שכל כולי רטובה) במזל לא ילדתי במסדרון בכניסה. המחלקת יולדות פשוט מחרידה, האחיות אלימות, פרחות, מגעילות, והיחס שלהם פשוט דוחה ומשפיל. האחיות בתינוקיה פשוט מזניחות את התינוקות והם צורחים את עצמם לדעת שם וכשבקשתי ביות מלא קבלתי פרצוף כועס, גם שבקשתי להיות נוכחת בבדיקה של הרופא בתינוקיה (שבה מפשיטים את התינוקות על לחיתול ונותנים להם לשהות 3 שעות בחדר ממוזג וקפוא- בהמתנה לרופא עד שהבת שלי נהייתה סגולה.ביזיון)ולהמתין איתה בחדר הנקה שתרגע- קבילתי צעקות. אחת מהן רבה איתי ממש, כי בעלי נשאר איתי עד מאוחר (למרות שהיינו בשקט) , אחת צרחה על בעלי שיצא מהחדר כי מכניסים אישה אחרי לידה...הרשימה עוד ארוכה וכואבת וצערי גם הזכרונות שלי מהלידה הראשונה. לשם אני לא חוזרת בחיים וקחו עצה ממני- אל בשום פנים ואופן תלכו ללדת שם.