שלום רב, אני בת 31 בהריון ראשון בשבוע 17.
לפני כשבוע הרופא איבחן אצלי צניחת רחם דרגה 2 (יש לציין שאני מורה לספורט ועוסקת בספורט בקביעות, מודעת לקרקעית האגן ומבצעת תרגולים, תקופה של שנים...)
אני סובלת מילדות מעצירויות. עד לפני כשבועיים/ שלושה, עברתי את התקופה הראשונית של ההריון ללא קשיים בשירותים. בתקופה האחרונה העצירויות התגברו...
יש לציין שפעמיים קרה לי שכל הלילה הסתובבתי לשירותים וחזרה במטרה להתרוקן, אך לשווא. הקושי בהתרוקנות התחיל להשפיע במקביל גם על שלפוחית השתן. הרגשתי שיש לי צורך במתן שתן, התעוררתי מהשינה, עם לחץ ולא הצלחתי להוציא שתן. כך היו מספר ניסיונות מתסכלים ומלחיצים (בעוד אני מרגישה שאני חייבת להטיל שתן ושהשלפוחית מלאה מאוד). בסופו של דבר לאחר ייאוש ולחץ וכשהגיע הבוקר, החלטתי לשים נר, שיוביל ליציאה (יום לפני כן- בבוקר ולפני שהלכתי לישון שתיתי מיצוי שזיפים, שבד''כ מסייע, אך הפעם לא עזר כך שעברתי לנר). כעבור שעה וחצי/שעתיים היתה יציאה ואחר כך גם השתחרר הלחץ ויצא שתן(בדיוק אותו תהליך שהיה לי בפעם הראשונה שנתקלתי בקושי הזה).
התחושה שלי היא שהעצירות משפיעה על השלפוחית ומונעת מימנה להפריש שתן.יתכן??
בשבוע שעבר כאשר הרופא איבחן את צניחת הרחם כדרגה 2 ונתן לי שבוע מנוחה בבית, איסור על פעילות גופנית והפנייה לחוו''ד של רופא להריון בסיכון גבוה, נלחצתי מאוד. איך ייתכן שעם כל המודעות שלי, פעילות גופנית קבועה סדירה, ריבוי של שתיית מים ואכילה נכונה, הגעתי למצב הזה???? האם יש קשר למאמץ ולעצירויות בשירותים?
מה עליי לעשות? איך אפשר למנוע את המצבים שבהם לא הצלחתי להטיל צואה ושתן ? לשים נר זה בסדר בהריון?
איך אפשר לשפר את מצב צניחת הרחם?
האם יש סיכוי שיהיה עליי להימנע מפעילות גופנית ועמידה לאורך כל ההריון ? (כדי למנוע את הירידה והמשיכה של כל העסק כלפיי מטה).
מאוד מלחיצה אותי העובדה שאני רק בתחילת השליש השני וכבר קיימים התסמינים הללו והרחם כבר במצב כזה, מה יהיה כאשר איהיה בחודשים מתקדמים והתינוק כבר ישקול ותיהיה משיכה גדולה יותר?
גם היום אני ממשיכה לעשות תרגילים לשריריי קרקעית האגן (שאיבת הבטן פנימה בעת הוצאת אוויר ובנשיפה- שיחרור שריר הבטן).
אני נואשת, לחוצה ומפוחדת...
ממתינה בקוצר רוח לתשובתך...
תודה.
המודאגת...