רותשלום,
הבכי בלילה באמת מעורר תחושות של חשש ואי נוחות, בעיקר בגלל העוצמות שלו. איך בסופו של דבר הוא נפסק? את מתארת שניסיונות ההרגעה לא צולחים, אולם אני מניחה שלבסוף הוא נרגע. ועוד דבר - אם היא לגמרי ישנה בשלב זה או שהבכי מעיר אותה?
לא בטוחה אם ניתן לקשר את הבכי למרדנות של גיל שנתיים שאתם מתחילים לראות אותה, ייתכן שכן, אולם לא בהכרח. ייתכן שהיא חולמת חלומות רעים ומתקשה לעמוד מול הרגשות שלה בכלל. הייתי עוזרת לה בהמללה של הרגשות שלה בשעות הערות - נראה לי שאת כועסת מאד! יכול להיות שאת מרוגזת? באמת מכעיס שX קורה. זה בכל מקרה חשוב ויעזור לה.
בלילות, הייתי מנסה לשיר לה בלחש שיר, ולא לדבר אליה, ואם אפשר, לנסות גם מוזיקה מרגיעה בעוצמה חלשה, כדי לא לטלטל אותה מתוך השינה.
אני מקווה שהתופעה תחלוף במהירות ותאפשר לכם להמשיך בגידולה בשלווה (יחסית(-: כי בגידול ילדים תמיד יש סערות בדרך).
יום טוב,
אורית
www.hebpsy.net/orit