ייעוץ להורים לילדים בגיל הרך
מנהל/ת הפורום: דרורית אמיתי דרור
קינאה בן ילד לבן תינוקות שאמא מטפלת | אמא של... | 07:24 03/12/2011 | |||||
שלום רב.
אני אמא לשלושה ילדים שהקטן בן 3 וחצי, אני מטפלת בתאומים בני 10 חודשים, שהבן שלי פוגש אותם בבוקר לפני בואו לגן ובצהריים כאשר חוזר מהגן, ונמצא איתם. לרוב הוא מחכה להם, רוצה לשחק איתם ומרגיש בוגר, מביא להם משחקים אוהב להחזיק בעגלה ליד אחד התאומים וממש נחמד. אני מדברנת אותו ומעודדת אותו שהוא הילד שלי והם לא שאני רק שומרת עליהם ועוד מעט אמא שלהם תיקח אותם הביתה, אבל לאחרונה הוא רוצה לשחק איתי במשחק שגם הוא תינוק כמו התאומים ומתנהג (רק במשחק) כאילו הוא תינוק, משחק מדבר כך, ואף גם רוצה שאקרא לו בשם של אחד מהם.. כשהתאומים הולכים הביתה אני משתדלת לשחק איתו להזמין לו חבר מהגן אולי לא מספיק אני עימו לבד כי אני מתחילה להתפנות לעבודות הבית, שיעורים וכו'. לשאלתי, מה אני אומורה לעשות שאני לא עושה? וכן איך עלי לנהוג כאשר הוא רוצה לשחק במשחק הזה שהוא התינוק? כרגע אני כן מסכימה לשחק איתו את המשחק ומסכימה איתו האם זה בסדר?... תודה מראש. |
|||||||
נשמע טבעי. אענה בהרחבה מאוחר יותר. | דרורית אמיתי-דרור | 07:47 05/12/2011 | |||||
תודה רבה, מחכה לתשובתך המורחבת :) | אמא של... | 09:03 05/12/2011 | |||||
קצת הרחבה: הכל נשמע כמעט צפוי.... יש גילויי קינאה (בדומה לקנאת אחים, אם כי בעוצמה פחותה) ויש הבעה של הקנאה, שהיא (ההבעה כשלעצמה) משמחת וטובה | דרורית אמיתי-דרור | 23:03 09/12/2011 | |||||
בעייתי יותר היה לו הילד לא היה מראה כל התייחסות להתייחסות שלך לילדים אחרים (התייחסות קבועה ובוודאי חמה ומשמעותית) או היה שוקע בתוך עצמו ולא מביע בשום דרך את הדברים.
טוב היה לו יכולת לטפל בילדים בביתם - ולחזור לביתך ללא התייחסות מתמשכת וקבועה לילדים אחרים שאינם ילדיך. זה היה גם יותר נכון עבור הילדים שבהם את מטפלת מקצועית. בהנחה שלא ניתן לעשות זאת - אני חושבת שכדאי שתגיבי לאיתותים של הילד (רצון להיות תינוק....) ותגידי לו שאת מבינה שהוא רוצה להיות קצת כמו הילדים הקטנים וגם רוצה אותך רק לעצמו - ושזה בסדר. אפשרי לו להתחפש לתינוק, שחקי איתו ב"להיות כאילו תינוק" - אבל הדגישי גם את החזרה אל המציאות ואל גילו הכרונולוגי/האמיתי, כשאת אומרת לו משפטים כמו: "עכשיו הייתי כאילו תינוק. זה היה נחמד. לפעמים כייף להיות תינוק. ועכשיו אתה חוזר להיות מה שאתה באמת: ילד גדול...". עצם העובדה שאת נותנת לגיטימיות למה שהוא מרגיש ומאפשרת לו להביע זאת - כבר מרגיעה עבורו. חשוב מאד שיהיה לך זמן אישי עם הילד שלך - ללא כל ילדים אחרים או עיסוקים אחרים. תני לזמן הזה שם: "הזמן המיוחד שלנו" או משהו אחר. קבעי איתו כשאשר לוקחים את הילדים המטופלים הביתה - אתם עוברים לזמן המיוחד שלכם. נסי באותו זמן לשחק איתו במשחקים שבהם את והוא שותפים לחוויה, להיות איתו ולהקשיב לו. חשוב גם שאבא יעשה במקביל תהליך דומה. עדכני איך מתפתחים הדברים. בהצלחה, דרורית אמיתי-דרור מומחית לגיל הרך יועצת להורים ולאנשי חינוך |
|||||||
תודה רבה רבה לך! | אמא של... | 07:17 10/12/2011 | |||||
כל כך ציפיתי לתגובתך המורחבת, וממש שימחת אותי.
תודה על העצות שנתת לי, אעשה זאת ואשמח לעדכן אותך. שבת שלום לך ולכל משפחתך, ותודה שאת כאן :) |
|||||||