שלום, בני בן שנה וארבעה חודשים ילד חכם, מבין הכול, תקשורתי ומשתף פעולה באופן מלא. מבחינה מוטורית הכול תקין הצעד הראשון מגיל 11 חודשים היום כבר רץ. העיניין הוא שהוא עדיין לא אומר אמא, אבא ומילים נוספות אלא במקום אמא הוא אומר מאמא וגם זה לא על מנת לקרוא לי או לפנות אלי אלא רק כשאנחנו צוחקים ומשחקים יחד. על מנת לקרוא לי הוא יצעק "אההה" ואני מגיעה אליו. ואותו דבר מבחינת אבא הוא יגיד "באבאבאבא" רק כשמשחקים אבל על מנת לקרוא לאבא שלו הוא יצעק "אההההה". כול דבר שהוא רוצה הוא צועק "אהההה" ומצביע עליו. חיות הוא מחקה יפה הרבה חיות ומבין הכול. יש תחושה שהוא מבין הכול ופשוט חושש להעיז ולדבר. נראה שפשוט קל לו יותר כך כי מבינים אותו. מבחינת מלמולים הוא ממלמל הרבה "זהזהזהזה" ועוד. וכן, כשאני מדברת ניכר שהוא מסתכל על תנועת השפתיים שלי ורוצה לחכות אותי.
השאלה שלי היא האם זה תקין ואם לא למי עלי לפנות ומה לעשות? כמו כן, אשמח לטיפ שיכול שאני יכולה לעשות על מנת לעזור לו להעיז ולדבר.

שלום תמר !
בני היה ממלמל הרבה ומגיב בקולות
ונראה שכעת הוא פתאום הפסיק

הוא לא חייכן גדול צריך להוציא ממנו חיוך בכוח ..

הואם יש סיבה לדאגה ?
ומאיזה גיל ניתן להתחיל לטפל?

היי
בני בן 3 חודשים +, מתוק חייכן וערני.
עדיין אינו צוחק בקול על אף ניסיונותיי הרבים להצחיקו
רק מחייך אליי בלי קול, קרה פעם או פעמיים שכמעט צחק בקול ומיד התחיל לגהק ולא חזר על זה יותר.
כמו כן ישנם ימים בהם ממלמל יפה ומוציא קולות כמו האו, או, אה, גרר... (אם כי לא דברן גדול במיוחד), וישנם ימים כמעט שקטים כשקורים הם מדאיגים אותי מאוד. האם הגיוני שתינוק יום יומיים ממלמל ולאחריו שקט?
האם יש סיבה לדאגה לאור מה שכתבתי?

חשוב לי לציין ששומע היטב ומגיב לרעשים שירים וכד'
ועבר את בדיקת רופאת ההתפתחות ב-3 חודשים מעולה, (הרופאה הייתה ממש מוקסמת ממנו)

אודה לכל תשובה

שלום

יש לי תינוק מקסים בן חודשיים וחצי, שאתחיל לחייך אלינו בגיל 3 שבועות, ואפילו לדבר איתנו מעט כשאנחנו מדברים או שרים לו בגיל 5 שבועות.
לאחרונה שאני מדברת אליו הוא כמעט ולא ממלמל, וגם ככה לא היה דברן גדול הוא כן מחייך המון חיוכים גדולים ומקשיב ומראה התלהבות עם ידיו ורגליו אבל בקושי מוציא קול. יש לו קשר עין מצויין עוקב ומגיב לסביבה.
כמו כן שכבר כן ממלמל יש לו מין צעקות קטנות חמודות כאילה וגם האו.. והגו.. אבל מעט ועם הרבה מאמץ מצידי.
שאלתי היא: האם כמות המלמול חשובה בגיל הזה?
האם זה שהוא ממלמל מעט מעידה על בעיה?
האם זה מעיד על אופיו? או שזה עוד יכול להשתנות בגלל גילו?
תודה על כל תשובה

שלום,

בני בן ה-5 מתקשה להגות את האות 'ר' ובמקומה הוגה את האות 'ל'. אני רוצה לציין כי הוא מודע לבעיה ואפילו מנסה לתקן עצמו ולהגות את האות'ר' כפי שצריך (לעיתים מצליח להגות את האות 'ר'). אני מחפשת נואשות קלינאי/ת תקשורת אך לצערי כולם אינם פנויים. הייתי שמחה לו היית ממליצה לי על קלינאי/ת מאזור המרכז. חשוב לי לציין כי אנו גרים בחולון.\
שיהיה לך המשך ערב נעים.

שלום רב,

הילדה שלי כיום בת 3.3 שנים התחילה להוציא מילים ראשונות בגיל 1.5 רגיל ואח"כ כמעט הפסיקה (רק מילה בודדת פה ושם)וכך עד גיל 2.9 באררך.עשינו בדיקת שמיעה,פנינו לקלינאית תקשורת.בתחילת קורס(שיעור 1-2) היא נתנה כמה טיפים איך לימשוך מממנה מילים.ולקרת גיל 3 התחילה לדבר יותר ויותר מילים וקצת מישפטים 3-4 במשפט,אבל לא בשיעור אלא רק בבית.

1.השאלות שלי,האם במשך 10 שעורים של חצי שעה קלינאית תקש' צריכה לחדש טיפים ודברים נוספים או רק להחליף משחקים וזהו,כי כל שיעור פשוט ניהיה אותו דבר ללא חידוש כלל?

2.עד איזה רמה של כמות המילים ומשפטים צריך להגיע בקורס בגיל הזה?
עוד דבר שכשהיא מדברת אז מאוד לא מובן(לפעמים רק אני מבינה אותה)אנו מדברים איתה רק ברוסית בגן יש קצת עברית.הקלינאית תקשורת אומרת שהיא בסדר. האם היא גם צריכה לעזור לנו להתגבר על האי מובנות הזאת או שזה יעבר בעצמו והיא תתחיל לבד לדבר נורמלי?

3.האם כדאי לעבור לעברית? אם כן מילה ברוסית ומיד תרגום או יש שיטה אחרת?

תודה
ושבת שלום

תמר שלום,
בתי בת שנתיים וחודשיים. הדיבור אצלה התפתח יחסית במהירות, וכבר לפני כחמישה חודשים היא דיברה כמעט באופן שוטף, שרה שירים באורך מלא, ונהנתה מאוד מיכולת הדיבור שלה.
לפני כשבועיים בתי החלה לגמגם. הקושי הוא בעיקר בתחילת משפט, שאז היא יכולה להיתקע זמן רב עם ההברה הראשונה שלא יוצאת.
מעבר לתופעה המוכרת של חוסר שטף התפתחותי, חשבתי על שני גורמים נוספים שיכולים לעודד את הגמגום. האחד, הוא היותה "קטנה בגן של גדולים". פרט לכמה ילדות בנות גילה, רוב הילדים בגן החדש הם בני 3-4 ומדברים באופן שוטף. היא אוהבת מאוד את הגן ואת הילדים, אך ייתכן שהיא מאתגרת את עצמה בדיבור כדי להשתוות אליהם. השני, הוא העובדה שאני בתחילתו של הריון נוסף, וייתכן שהיא מרגישה בשינויים והם משפיעים עליה.
הדאגה שלי נובעת בעיקר מהיותה מודעת לעניין. אנחנו נהגנו לפי ההמלצות, לא התייחסנו לגמגום בכלל ולא "הוצאנו לה משפטים מהפה". למרות זאת, כאשר הדיבור נתקע, היא מתחילה מעט לבכות ואומרת "אני לא מצליחה לדבר". התלונה הזאת חוזרת על עצמה כ-3 פעמים ביום. המודעות שלה והתסכול שנובע ממנה מדאיגים אותי, ואני לא יודעת מה הדרך הנכונה להגיב.
כמו כן, האם מומלץ להתייעץ כבר עתה עם קלינאי תקשורת, או להמתין את אותם 3 חודשים, שבהם זה אמור לעבור.

אודה מאוד על עצותייך.

בברכה,
מיה

שלום ,
אני מורה בבית ספר יסודי , ותק של 23 שנים .
השנה נתקלתי בבעיה שלא מצאתי לה מענה. יש לי תלמידה , בכתה ה' מדברת פעמים רבות בלשון זכר.
לדוגמא "אני יודע שאני צודק אבל ..." אני אוכל את מה שהביאה לי אמא"
ניסיתי לתקן אותה כשאני משקפת את מה שאמרה בלשון נקבה , אני לא מתקנת אותה כשהיא מדברת .
מה יכולה להיות הסיבה ?
היא הבת הקטנה במשפחה יש לה אחים ואחות והורים מקסימים.
אשמח אם ינתן לי כוון לטיפול , או כוון חשיבה או המלצה למי לפנות.
תודה .

שלום תמר,

בתי בת ה-5 מדברת יפה ובאופן שוטף, אך מדי פעם ולרוב כשהיא מדברת מהר, היא חוזרת על מילים בתחילת משפט מס' פעמים כמו למשל "אני אני...", או שהיא קוראת לאחותה גלי היא אומרת "גל גל גלי..." וכדומה. בכל פעם אני אומרת לה לדבר יותר לאט ומתקנת אותה ואז היא אומרת שוב את המשפט בצורה נכונה. כשהיא שרה למשל זה לא קורה, רק בדיבור. האם התופעה מוכרת בגיל הזה והאם את חושבת שמצריכה טיפול?
תודה מראש על עזרתך